הטבות מס לעסקים חברתיים
מבוסס על מחקרו של פרופ' יורם מרגליות
IVN ביחד עם הג'וינט יזמו מחקר באונ' תל אביב (שבוצע על ידי פרופ' יורם מרגלית) לבחון את המצב בעולם לגבי מיסוי והטבות לעסקים חברתיים והגיעו להמלצות הבאות:
• ראוי לתת הטבות מס למשקיעים בעסקים חברתיים.
• יש להכיר בהוצאות של עסקים חברתיים הנדרשות לשם קידום המטרה החברתית, גם אם אינן עונות על ההגדרה המקובלת של הוצאה בייצור הכנסה.
• כמו כן, המחקר מציע לפטור ממס דיבידנד שמקבל אלכ"ר מחברת בת שבבעלותו המלאה.
• עדיין חסרה הגדרה של עסק חברתי אשר תאפשר לקיים הטבות כמוצע לעיל

המצב כיום שהוצג על ידי ג'קי גורן – מנהלת את ההשקעות ב IVN ומרצה באונ תל אביב היו שלא פעם העסקים החברתיים תוהים איזה אירגון נכון להם להקים כדי למקסם את העשייה החברתית שלהם במודל כלכלי – עמותה? חל"צ? עסק?

ממצאיי של המחקר הציגו IVN בפאנל בו נכחו חברי בורד של IVN  ורבים מהמגזר הציבורי בניהם:
ערן יעקבי – המשנה למנהל רשות המיסים
עו"ד איציק סבטו – מנהל קרנות הביטוח הלאומי.
בני ברוך יונה – ממונה ומפקח ראשי באגף שוק ההון, רשות המסים
יואל בן אור  – כלכלן במועצה הלאומית לכלכלה.

מה עוד שמענו במפגש :
חקיקה בעולם –
ארה"ב- בכ 20 מדינות קיימים חוקים חדשם שמאפשרים סוגים שונים של התאגדויות לעסקים חברתיים (קיימים שלושה סוגי התאגדויות עיקריים) . הפתרון החקיקתי בא לתת פתרון לתביעות כמגד מנהלים בשל אי מקסום רווחים אשר מנוגד לחוק הכללי בארה"ב.
כיום פועלים למעלה מ1000 גופים בצורות ההתאגדות היחודיות לעסקים חברתיים בארה"ב
דיבידנד שמחלקת חברה בת של אלכ"ר פטור ממס. החברה בת של האלכ"ר משלמת מס חברות כנדרש בחוק אולם הדיבינד לאלכ"ר כאמור פטור
בריטניה- חברה בת של אלכ"ר יכולה להעביר לאלכ"ר את כל רווחיה וזה ייחשב בספריה כהוצאה, דהיינו חברת הבת לא תשלם מס חברות .
בריטניה – אפשרה התאגדות של CIC ומאפשרת הטבות במס למשקיעים בארגונים אלה
כיום בבריטניה למעלה מ 10,000 חברות מאוגדות כ CIC
1.     פטור ממס רווח הון במכירת מניות בתאגיד CIC אם המניות הוחזקו מעל 3 שנים
2.     זיכוי במס הכנסה בגובה 30% מסך ההשקעה , אם עומדים בתנאי ההשקעה ובמינימום 3 שנות השקעה
3.     דחיית תשלום על מס רווח הון – שחלוף של המכירה בהשקעה בתאגיד CIC (שיעור מס רווח הון בבריטניה הוא 28%)
מגבלות על משקיעים: עד 1 מליון פאונד השקעה בשנה, המשקיע לא יכול להיות קשור לעסק החברתי (קרבה משפחתית וכו), המשקיע יחזיק בעד 30% ממניות העסק החברתי
מגבלות על העסק החברתי: העסקים חייבים להיות בעלי נכסים שלא יעלו על 5 מליון פאונד טרום ההשקעה, בעסקים יהיו מקסימום 500 עובדים, החברה לא תסחר בבורסה, החברה לא תהיה חברת בת בגובה 51% מתאגיד אחר, ההשקעה עצמה חייבת לשמש לפעילות עסקית זכאית וצריך להשתמש בסכום המושקע עד 28 חודשים מקבלת ההשקעה, כל עסק חברתי לא יקבל יותר מ 290,000 פאונד בשלוש שנים.
תוצאות אי עמידה בתנאים לעיל: אם הופר אחד התנאים בטרם חלפו 3 שנים: בשנת ההפרה תתווסף חבות המס – בגובה המס שנחסך, רווח ההון שנדחה יחוייב במס רווח הון לפי שיעורי המס בשנת ההפרה
הסיבה להטבת מס:
תפקיד המדינה הוא השאת רווחת התושבים , השאת פונקציה רווחה חברתית – יעילות ושיוון וכן תיקון כשלי שוק.
כשל השוק שאנו (העסקים החברתיים) מטפלים בו הוא : השפעה חיצונית חיובית (אשר בדרך כלל נמצאת במוצרים ציבוריים לדוגמא באספקת בטחון לתושבי המדינה וכו)
העסקים החברתיים עוסקים באספקה פרטית של מוצרים ציבוריים – עסק המקדם מטרות חברתיות

כיום בחקיקה הישראלית ההטבות ניתנות בעיקר לארגונים ללא מטרת רווח :
• מע"מ- פטור ממע"מ למלכ"ר
• פטור ממס הכנסה לפי סעיף 9(2) וכן הטבת מס לתורמים לפי סעיף 46

ההנחה הבסיסית היא שכאשר יש השפעה חיצונית חיובית חייבת להנתן הטבת מס אם כן מדוע לא?
1.     חשש מפני תחרות – החשש הזה ככל הנראה מופרז שכן אם נשווה לארה"ב ובריטניה נראה כי הטבות המס לא השפיעו על התחרות
2.     חשש מניצול לרע של הטבות המס לשם הגדלת רווחים . בבריטניה שהחלה במתן הטבות המס החל משנת 2014 קיימת דרישה ל"מעילת נכסים" – במקרה של חדלות פרעון של עסק חברתי הנכסים שלו עוברים לעסק חברתי אחר עם מטרות דומות.
ישראל: ההצעה העולה מהמחקר :
1.     להתיר ניכוי של הוצאות חברתיות במלואן (כמו שהתירו הפחתת הוצאות מחקר ופיתוח בסטארטאפים) – אם עסק נאלץ להוציא כספים שאינם בהכרח בייצור הכנסה אך נובעים מההיבט החברתי יש להכיר בכל ההוצאות לצרכי מס.
2.     כדי לגדר את הסיכונים בעיני המדינות בגין ההטבות המיסויות ניתן להגדיל את שיעור המס החל על הרווחים בעסקים שקיבלו הטבות.
מע"מ- אנחנו המדינה המערבית היחידה שפוטרת מלכ"רים מתשלום מע"מ