כלכלה חברתית כפי שעוד לא הכרתם

ראשי » כלכלה חברתית כפי שעוד לא הכרתם

כלכלה חברתית כפי שעוד לא הכרתם

כמה פעמים בחיים פגשתם אנשים שעוררו בכם השראה, התפעמות על העשייה שלהם, החדשנות שלהם, החזון שמוביל שאותם? אנשים שהמריצו אתכם לפעול, ליצור, לדחוף קדימה –

היום (שלישי), בכנס “השקעה חברתית חכמה” של IVN, זכינו לשמוע את הרצאתו של סר רונלד כהן. כהן, מייסד אייפקס העולמית, הוא אולי אחד האנשים המרכזיים בקידום עסקים חברתיים ומנגנונים כלכליים בבריטניה בפרט ובעולם בכלל. הוא אחד מהאנשים שהנהיגו את בריטניה להפוך למובילה עולמית בכל הקשור לכלכלה חברתית ולמנגנונים חדשניים להזרקת “כסף חדש” לעולם החברתי. ואולי למזלנו, כהן הוא גם – איך לא – יהודי. וככזה יש לו עניין רב בישראל ובמתרחש בה.

כהן החל את הרצאתו באמירה שאנחנו זקוקים למהפכה באופן שבו אנו מתמודדים עם סוגיות חברתיות. (למה? כי האופן בו עשינו זאת עד עכשי והביא אותנו למקום בו אנו נמצאים כעת. מרוצים? אז זהו…) ואיך נעשה זאת? לדעת כהן – אם העוצמה של קפיטליזם טמונה בהון וביזמות, עלינו לרתום אותם להתמודדות שלנו עם הנושאים החברתיים.

כהן היה שותף לקידום של כמה מהלכים משמעותיים בתחום זה –

–          כמי שעסק רבות בפיתוח קרנות הון סיכון, כהן מבקש לשכפל זאת לעולם החברתי – וכך עשה. קרן ברידג’ס שבבעלותו בינה קרן הון סיכון חברתית – המבצעת השקעות חברתיות. קרן זו משקיעה בשכונות העניות ביותר, בהן ישנה אפשרות ליצור יתרון תחרותי באמצעות מתן שירות/מוצר טובים בעלות נמוכה יותר, וכך העלאת האטרקטיביות של השכונה עבור לקוחות מן החוץ. המעניין הוא שקרן ברידג’ס ממוקדת רווח כספי, ובכל זאת יצרה שינוי מהותי ורחב בערים רבות בבריטניה. אגב – לעומתה, קרן טנדם, אותה השיקה IVN בכנס – היא שונה מאוד וקרובה הרבה יותר לקרנות פילנתרופיות. בטנדם ההשקעה אמורה לחזור אל המשקיע, על מנת שיגלגל אותה למיזם נוסף – הוא אינו מקבל תשואה משמעותית על השקעתו. כמו העולם העסקי חברתי כולו, גם בתחום ההשקעות החברתיות ישנו מגוון רחב של אופני פעילות בעלי הרכבים שונים של היבטים מהעולם העסקי ומהעולם החברתי.

–          כהן הוא היו”ר של הבנק החברתי Big Society Capital, אשר הוקם השנה ומחזיק בהון של 600 מיליון פאונד – 400 מתוכם הינם כספים של כספים ללא דורש, ו- 200 מארבעת הבנקים הגדולים בבריטניה. כספים אלו ישמשו את הבנק להשקעות חברתיות, למתן “הון סובלני” – כלומר הלוואות או השקעות אשר ההחזר עליהן מתוכנן לשנים רבות, בתנאים נוחים, כך שמתאפשר לעסקים חברתיים אשר הם פעמים רבות לוקאליים ובעלי מתח רווחים נמוך, לממן את פעילותם.

–          אחד המודלים החדשניים שפותחו בבריטניה הינו האג”ח החברתי. לפני כשנתיים החל הפיילוט הראשון, הממוקד בתחום הפשיעה החוזרת של אסירים. איך זה עובד? מגייסים כסף ממשקיעים, ומשתמשים בו כדי לממן פעילות של ארגונים חברתיים בתחום הנבחר.  אם הארגונים החברתיים פועלים בצורה טובה והיעדים שסומנו בתחילת הפרוייקט הושגו, אזי הממשלה משלמת למשקיעים  – את השקעתם בתוספת תשואה. ככל שתוצאות העשייה החברתית טובות יותר כך המשקיעים יזכו לתשואה גבוהה יותר על כספם. ומאיפה הממשלה משלמת? מתוך הכסף שנחסך לה באמצעות הפתרון או ההטבה בסוגיה החברתית – אשר היא כמובן נאלצה לממן את הטיפול בה עד כה. כדוגמא, אתאר את מקרה הפיילוט הבריטי – Social Finance, הארגון שפיתח את המכשיר, גייס 5 מיליון פאונד, אותם העביר לארגונים חברתיים שעיסוקם שיקום אסירים. הטענה היא שהפעילות של אותם ארגונים אינה יעילה מספיק, בעיקר משום שחסרים להם המשאבים לכך. משאלו ניתנים להם, הטענה היא שהם יעשו עבודה כל כך טובה, שב- 6 שנים יצליחו להוריד את אחוז הפשיעה החוזרת מ- 60% (המצב הנוכחי), לפחות מ- 52.5%. במצב כזה, לפי החישוב שעשו אנשי Social Finance, הממשלה חוסכת X כסף, אשר שליש ממנו היא תשלם למשקיעים, ואף תרוויח בעצמה.

כל הכלים הללו מביאים עימם הבטחה מרשימה ומרגשת לשינוי המצב החברתי הקיים, אך כמובן שנדרש עוד זמן מה, והרבה מאוד עשייה, על מנת ליצור הצלחות שימשכו לתחום זה עוד רבים – כאשר היעד המרכזי הוא להפוך את התחום החברתי לתחום אטרקטיבי להשקעה של הגופים המוסדיים – אותם גופים המנהלים את כספי הפנסיה והגמל שלנו. או אז נוכל להרוויח פעמיים – גם נחסוך לפנסיה שלנו, וגם נשתמש בכספים הללו כדי לשפר את עולמנו.

ומה רואה סר כהן בישראל?

פוטנציאל גדול. כמדינה בה החדשנות, היזמות וכשרון האלתור הם אדירים – ישראל בעיניו יכולה להפוך למובילה בתחום. והוא לא רק מדבר – כבר ניתנה הסכמה ראשונית מצד הממשלה להשתתף בפרוייקט של יצירת אג”ח חברתי בישראל לקידום תעסוקת חרדים. בהמשך מתוכננות גם אג”ח בתחום תעסוקת ערבים וחינוך לנוער בסיכון. בנוגע לאפשרות של הקמת בנק חברתי בארץ – עוד אין תשובה של ממש. ללא ספק הבירוקרטיה, אי היציבות הפוליטית, והסרבול במערכת הממשלתית בישראל מקשים, ועוד יקשו, על יצירת שוק הון חברתי בישראל – אך זה לא מרתיע אנשים רבים מלפעול על מנת לממש זאת.

לפרטים נוספים ראו את הדו”ח שהוציאה ועדה בראשות עו”ד דידי לחמן מסר בנושא, בשנה שעברה.

ושיהיה לנו בהצלחה.

 
Share on facebook
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email
Share on print

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גלילה למעלה