מחקר עסקים חברתיים לקראת הגדרה – פרופ׳ בני גדרון וד״ר ענבל אבו

חברים העסקים החברתיים, כאן כדי להישאר!
בימים אלו מתקיימים דיונים במשרד ראש הממשלה אודות ההגדרה של עסק חברתי מהו. למה כל כך חשוב להגדיר מהו עסק חברתי ? מכמה סיבות:

לגיטימציה של ארגונים עסקיים או חברתיים לפעול ולהפעיל מיזמים עסקיים חברתיים – בהנאה וללא היסוס. כיום הארגונים החברתיים – מרגישים צורך “להצטדק” כי מדובר בפעילות חברתית ואילו הארגונים העסקיים צריכים “להצטדק” שזו אינה פעילות קהילה כי אם פעילות עסקית.

רגולציה והגדרה תאפשר לארגונים היברידיים אלו, לקבל גם פתרונות היברידיים מהמדינה – בהתאם לאופי הארגון כיום ארגון היברידי עשוי לפול בין הכיסאות בהיבטים הללו

העצמה וצמיחה של הענף  רגולציה הגדרה והכרה בקיומם של עסקים חברתיים, וקידומם, תאפשר ליותר ויותר ארגונים משני צדי המפה (חברתיים או עסקיים) לנוע לכיוון מרכז הציר ולשלב בין העסקי והחברתי בצורה שתגביר את קיימות העמותות וקיימות הארגונים לאורך זמן!

ההתעניינות הגוברת בנושא המיזמים העסקיים-חברתיים הביאה את משרד התמ”ת להזמין ממרכז המחקר למיזמים עסקיים חברתיים בבית ברל מחקר אודות עסקים חברתיים.

תוכלו לראות כאן בלינק את המחקר המלא, המחקר הקיף 110 ארגונים / מיזמים עסקיים חברתיים, הנה מספר ממצאים מרכזיים של הדוח:

  • תופעה צעירה – רוב המיזמים הם חדשים – קמו לאחר 2112 , קטנים – מעסיקים 01-22 עובדים
  • מיקוד באוכלוסיות מודרות -רובם מספקים אפשרויות תעסוקה למגוון אוכלוסיות מודרות כגון נכים, נוער מנותק, עבריינים בתהליכי שיקום וכו’.
  • היברידיות בתנועה – בבדיקת היבטים של ההתנהגות הארגונית והאוריינטציה הדומיננטית שלהם, המשתנה החשוב היה צורת ההתאגדות: מיזמים שהתאגדו כעסקים הדגישו יותר היבטים עסקיים בפעילותם – לקיחת סיכונים עסקיים, שימוש בהלוואות לכיסוי גירעונות וכו’, ואילו מיזמים שהתאגדו כאלכ”רים התנהגו ככאלה, הדגישו את המחויבות למטרות החברתיות של המיזם ופחות למערך העסקי.

המחקר מדגיש שמדובר בתופעה בתהליכי התפתחות, החסרה המשגה, סטנדרטים ומערכי תשתית תומכים. החוקרים בוחנים כיצד ניתן לייצר שילוב אמיתי בין ההיבט החברתי והעסקי? שה האתגר האמיתי של ארגונים עסקיים חברתיים. הבחינה נעשית בארבעה מימדים שבהם ההיברידיות הזו צריכה לקבל ביטוי:

  • מערך המשאבים – איך הארגון מגייס משאבים הנחוצים לקיומו, איך הוא מחלק אותם ולמי
  • מערך כוח האדם – איזה כוח אדם מגייס הארגון, כיצד הוא מתייחס לעובדיו ואיך הוא מפצה אותם
  • מערך המשילות– מי מקבל החלטות הנוגעות לארגון וכיצד הן מתקבלות
  • מערך התפוקות –  התפוקות העסקיות – המוצרים/שירותים שהארגון מפיק/מספק, תימחורם ושיווקם, התפוקות החברתיות – היעדים החברתיים שהארגון מציב לעצמו בגין פעילותו והדרכים  למדוד את הישגיו
  • מערך הגישור –מנגנוני תיווך וגישור בין המטרות החברתיות והכלים העסקיים של הארגון

מסקנת החוקרים היתה כי מדובר בשלוש תכונות ארגוניות שאפשר לראות בהם גם כתנאי סף להכללת ארגונים בקטגוריה של ארגון עסקי חברתי:

  • פעילותו המרכזית של המיזם העסקי-חברתי שבאמצעותה הוא מגייס את עיקר משאביו היא פעילות עסקית, המתבצעת תוך תחרות עם ארגונים עסקיים אחרים ותוך לקיחת סיכונים עסקיים
  • עיקר הרווחים בגין פעילותו העסקית של המיזם העסקי-חברתי מופנים לפיתוח היעדים החברתיים שלשמם קם המיזם
  • מערך המשילות הפורמאלי של המיזם העסקי-חברתי כולל בעלי עניין שונים המייצגים את האוריינטציות השונות של המיזם

אתם מוזמנים לקרא את הדוח המלא, נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה ועם מידע והרחבות נוספות.

 
Share on facebook
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email
Share on print

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *